אני גאה בך

מכירים את הילדים שיאספו ראשונים את המשחק בגן כדי לקבל מדבקה? את אלה שיעשו מה שביקשתם כדי לשמוע "כל הכבוד", שיספרו איך היו חברים טובים בגן כדי לשמוע את גאה בהם?

אלה הם הילדים המרצים.

ילדים ניזונים ממגוון חיזוקים, חלקם הגדול הם מילוליים. הם מהווים מוטיבציה ומנוע פנימי לפעולה עבורם.

המילים שלנו מחזקות את הילדים, מעלות להם את הבטחון העצמי וגורמות לילד לחוש גאווה רבה.

עם הזמן, נרצה להעביר לילד את האחריות. חשבי על זה, האם היית רוצה ילד שיחכה לחיזוק חיצוני כדי לדעת שהתנהג בסדר, שעשה משהו מוצלח? או היית רוצה ילד שידע לחזק את עצמו?

שינוי קטן שיעשה הרבה הבדל - נסי להחליף את המילים "אני גאה בך" ל "בטח אתה גאה בעצמך שעשית את זה". הרי את לא חלק ממה שקרה בגן... ואם הוא שיתף אותך שעזר לחבר, בטח הוא הרגיש אחר כך טוב עם עצמו ושמח או גאה, ולא מוצא את המילים להגיד את זה.

גם את יכולה להרגיש גאווה ואפשר לשקף לו את זה אחרי שדיברתם על הרגשות שלו באותו זמן. שקפי לו את הרגשות שלו, תני להם שם.

תני לו לשאול את עצמו איך הוא מרגיש בסיטואציות מסויימות ולתת לו את המילים המתאימות. לאט לאט, הוא ילמד להשתמש בהם בעצמו.